קוראים לי שיר צימרמן ואני הכותבת מאוחרי הספר "שקר1ביום".
במשך שנים בחרתי להתבטא באנונימיות, רק אני והמילים, בלי פנים.
בחרתי להיחשף כשהבנתי שאני כבר לא לבד במסע הזה,
שיש סביבי קהילה של לבבות שמחוברים אחד לשנייה.

הספר הזה נכתב לאורך שבע שנים, למרות השם שלו, כל מילה בו היא אמת.
זה מסע רגשי המבוסס על חמש מערכות יחסים משמעותיות שעיצבו אותי, פירקו אותי ובנו אותי מחדש. בכל פעם רציתי להאמין שזו תהיה מערכת היחסים האחרונה, בכל פעם טעיתי והמשכתי לנסות, להאמין, לאהוב.
מגיל 16 אני סביב מערכות יחסים. תמיד היה גבר בחיי, גם אם לא פיזית אז בלב או בתודעה. תמיד אהבתי, התגעגעתי או כעסתי על מישהו. היום אני מבינה שהצורך הזה היה דרך להימנע ממפגש עם מה שחסר לי ביני לבין עצמי.
יותר טבעי לי לדאוג לאחרים מאשר לעצמי, הענקתי חום ואהבה לבני זוג שלי בעוצמות שלא הצלחתי להפנות פנימה, זה כואב לי להודות בזה אבל גם משחרר. כשאני נפגעת, אני פוגעת, בריבים אני ננעלת הופכת להיות קרה וחדה, והמילים שלי הופכות לסכינים. זו לי מי שאני רוצה להיות אבל זו הדרך שבה למדתי לשרוד.

ברוב הבקרים אני מתעוררת עם עצבות קטנה, מזכירה לעצמי מי אני, כמה עברתי וכמה עוד מחכה לי. אני נועזת אבל גם מפחדת להיכשל עד כדי כך שלפעמים אני נמנעת מלנסות. אני מדברת על אותנטיות אך עדיין נלחמת בשיפוטיות כלפי המראה שלי ולומדת לאהוב ולקבל את עצמי כמו שאני.

הספר הזה הוא הבחירה שלי להמשיך לאהוב אחרי כל פרידה.
זה הוידוי שלי, זה המסע שלי, וזו אני.